וְהִנֵּ֨ה בְעָנְיִ֜י הֲכִינ֣וֹתִי לְבֵית־יְהוָ֗ה זָהָ֞ב כִּכָּרִ֤ים מֵֽאָה־אֶ֙לֶף֙ וְכֶ֗סֶף אֶ֤לֶף אֲלָפִים֙ כִּכָּרִ֔ים וְלַנְּחֹ֤שֶׁת וְלַבַּרְזֶל֙ אֵ֣ין מִשְׁקָ֔ל כִּ֥י לָרֹ֖ב הָיָ֑ה וְעֵצִ֤ים וַאֲבָנִים֙ הֲכִינ֔וֹתִי וַעֲלֵיהֶ֖ם תּוֹסִֽיף׃
תלמוד ירושלמי פאה
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָּקִישׁ בְּשֵׁם אַבָּא כֹהֵן בַּר דָּלָיָא אָדָם זוֹכֶה בִּמְצִיאָה בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ מַה טַעַם וְהִנֵּה בְּעוֹנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית יי זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחוֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרוֹב הָיָה וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף.
תלמוד ירושלמי גיטין
הלכה: וְכֵן לְעִנְיָין הַקִּידּוּשִׁין כול׳. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם אַבָּא כֹהֵן בַּר דָּלָא אם זָכָה בִּמְצִיאָה בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. מַה טַעַם. הִנֵּה בְּעוֹנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית יי זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחוֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרוֹב הֲכִינוֹתִי וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף.
תלמוד ירושלמי בבא מציעא
הלכה: רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה כול׳. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אַבָּא כֹהֵן בַּר דְּלָיָיה. אָדָם זָכָה בַמְּצִיאָה בְּתוֹךְ ד̇ אמּוֹת שֶׁלּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וְהוּא שֶׁתִּפּוֹל לְתוֹךְ יָדוֹ. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. נָטַל מִקְּצַת הַפֵּיאָה וְזָרַק בַּשְּׁאָר אֵין לוֹ בָּהּ כְּלוּם. אָמַר. תִּיפְתָּר בְּשֶׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי בְד̇ אַמּוֹת שֶׁלִּי. וָמוֹר דְּבַתְרָהּ. נָפַל עָלֶיהָ וּפָרַס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּהּ. עוֹד הִיא בְּשֶּׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי בְד̇ אַמּוֹת שֶּׁלִּי. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. שְּׁנַיִם שֶּׁהָיוּ מִתְכַּתְּשִּׁין בָּעוֹמֶר וּבָא עָנִי וַחֲטָפוֹ מִלִּפְנֵיהֶן זָכָה בוֹ. עוֹד הִיא בְּשֶּׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי בְד̇ אַמּוֹת שֶּׁלִּי. וְהָתַנִּינָן. רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְנָפַל עָלֶיהָ וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ. זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה בָהּ. עוֹד הִיא בְּשֶּׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי בְד̇ אַמּוֹת שֶּׁלִּי. וְהָתַנִּינָן. קָרוֹב לָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. קָרוֹב לוֹ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. חִזְקִיָּה אָמַר. בִּשְׂכַר הַלִּיבֶּלָּר הִיא מַתְנִיתָא. הָתִיבוֹן. וְהָכְתִיב וַאֲנִי בְּעוֹנְיִי הֲכִינוֹתִי וגו׳. וְהֵיכִי. אִם בִּנְתוּנִּין בְּתוֹךְ יָדוֹ עָשִׁיר הוּא. אִי בְּשֶׁאֵינָן נְתוּנִּין לְתוֹךְ יָדוֹ יֵשׁ אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. הֲוֵי אוֹמֵר. בִּנְתוּנִּין בְּתוֹךְ ד̇ אַמּוֹת שֶׁלּוֹ. אָמַר רִבִּי אָבִין. מַהוּ בְּעוֹנְיִי. שֶׁאֵין עֲשִׁירוּת לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר. שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה וּמַקְדִּישׁ סְעוּדָתוֹ לַשָּׁמַיִם.